הדבר שהפתיע אותי הכי הרבה בתור הורה של מתגייס
תקציר המאמר
- מה שהכי מפתיע הורים בתהליך הגיוס הוא לא כמה הוא גדול, אלא כמה הוא רגשי.
- מבחוץ זה נראה טכני — טפסים, נתונים, מיונים.
- אבל בפנים זה נוגע בזהות, בשליטה, בהורות ובפרידה, ופתאום כל הודעה קטנה מרגישה גדולה.
מאת אריאל רוזנברג
שתפו בוואטסאפאני מלווה מתגייסים 17 שנה. חשבתי שאני מוכן. ואז הילד שלי עצמו התחיל את התהליך.
- הורים
- חוויה אישית
- גיוס
- רגשות
- ליווי
מה שהכי מפתיע הורים בתהליך הגיוס הוא לא כמה הוא גדול, אלא כמה הוא רגשי. מבחוץ זה נראה טכני — טפסים, נתונים, מיונים. אבל בפנים זה נוגע בזהות, בשליטה, בהורות ובפרידה, ופתאום כל הודעה קטנה מרגישה גדולה. קראו גם: מה באמת קובע הצלחה בצבא?
מה הכי מפתיע הורים בתהליך הגיוס?
לא כמה הוא גדול, אלא כמה הוא רגשי. מבחוץ זה נראה טכני — טפסים, נתונים, מיונים — אבל בפנים זה נוגע בזהות, בשליטה, בהורות ובפרידה. אמא של מתגייס, מתוך סקר 78 הורים: "אני מרגישה שאני טובעת בים של מידע". אבא של מתגייס, מתוך סקר 78 הורים: "הידיים שלי קשורות". על זה כתבתי גם בהבן שלי לא מדבר איתי על הצבא
למה כל הודעה קטנה מרגישה כל כך גדולה?
כי היא נוגעת בזהות ובפרידה. פתאום כל עיכוב מרגיש מאיים, וכל חוסר ידיעה מציף המון. להרחבה, כדאי לקרוא את להיות לבד מול הגיוס
למה חשוב לדעת שהתהליך רגשי?
כי זה מזכיר שלא מספיק להסביר תהליך — צריך גם להחזיק לב. ואם אתם מגיבים חזק, זה לא כי אתם מגזימים, אלא כי זה באמת נוגע עמוק. אם זה נוגע לכם, המשך טבעי הוא שלושה דברים שלמדתי אחרי 17 שנה
מאמרים נוספים
כשההורים לא מסכימים על הגיוס, הילד נשאר לבד.
כשאמא ואבא מושכים לכיוונים שונים סביב הגיוס, הילד עלול לשתוק לא כי לא אכפת לו אלא כי כל תשובה מרגישה כמו אכזבה למישהו.
הוא חזר מהצו הראשון, סגר את הדלת, ואמר שהכול בסדר.
לפעמים השקט שאחרי צו ראשון הוא לא סימן שהכול עבר חלק אלא רגע שבו הילד מתחיל להבין שהגיוס אמיתי וצריך זמן לעבד אותו.
כשהוא אומר שהצבא מיותר, הוא בדרך כלל פשוט לא רואה את עצמו שם.
ילדים רבים שאומרים שהצבא לא רלוונטי לא באמת מתנגדים לשירות אלא פשוט לא מכירים מספיק אפשרויות שיכולות להתאים להם.