כשההורים לא מסכימים על הגיוס, הילד נשאר לבד.
תקציר המאמר
- לפעמים המתח בבית הוא לא רק בין הורה לילד אלא בין שני ההורים — אחד רוצה לדחוף, השני להרפות.
- כשההורים לא מסונכרנים, הילד מרגיש את זה מיד ולפעמים נסגר עוד יותר.
- הפתרון הוא לא להסכים על כל פרט, אלא לבנות קו משותף.
מאת אריאל רוזנברג
שתפו בוואטסאפכשאמא ואבא מושכים לכיוונים שונים סביב הגיוס, הילד עלול לשתוק לא כי לא אכפת לו אלא כי כל תשובה מרגישה כמו אכזבה למישהו.
- הורים
- חוויה אישית
- גיוס
- רגשות
- ליווי
לפעמים המתח בבית הוא לא רק בין הורה לילד אלא בין שני ההורים — אחד רוצה לדחוף, השני להרפות. כשההורים לא מסונכרנים, הילד מרגיש את זה מיד ולפעמים נסגר עוד יותר. הפתרון הוא לא להסכים על כל פרט, אלא לבנות קו משותף. קראו גם: הוא רוצה קרבי. השאלה היא למה
למה חוסר הסכמה בין ההורים פוגע בילד?
כי אחד רוצה לדחוף, אחת רוצה להרפות, אחד נבהל מקרבי, אחת מפחדת להחליש אותו — וכשההורים לא מסונכרנים הילד מרגיש את זה מיד ולפעמים נסגר עוד יותר. אמא של מתגייסת, מתוך סקר 78 הורים: "ככל שלחצתי יותר היא נמנעה". אבא של מתגייס, מתוך סקר 78 הורים: "הידיים שלי קשורות". על זה כתבתי גם באיך לדבר עם הילד על הגיוס בלי לריב?
מה המשמעות של "קו משותף" בין ההורים?
לא להסכים על כל פרט, אלא לבנות קו אחד: מה המסר שאנחנו רוצים להעביר, איפה אנחנו שומרים עליו, ואיפה אנחנו נותנים לו להוביל. להרחבה, כדאי לקרוא את פרופיל הוא לא הילד שלכם
איך בית מיושר עוזר לילד?
בית שלא מדבר בקול אחד מייצר עומס נוסף על ילד שגם כך בעומס. כשהבית מתיישר, הרבה שיחות נעשות פשוטות יותר. אם זה נוגע לכם, המשך טבעי הוא הדבר שהפתיע אותי כהורה של מתגייס
מאמרים נוספים
הוא חזר מהצו הראשון, סגר את הדלת, ואמר שהכול בסדר.
לפעמים השקט שאחרי צו ראשון הוא לא סימן שהכול עבר חלק אלא רגע שבו הילד מתחיל להבין שהגיוס אמיתי וצריך זמן לעבד אותו.
כשהוא אומר שהצבא מיותר, הוא בדרך כלל פשוט לא רואה את עצמו שם.
ילדים רבים שאומרים שהצבא לא רלוונטי לא באמת מתנגדים לשירות אלא פשוט לא מכירים מספיק אפשרויות שיכולות להתאים להם.
כשהוא אומר 'עזבו, אני אסתדר', לפעמים הוא אומר 'אני מפחד'.
הרבה בני 17 לא ידברו ישירות על פחד, ולכן התפקיד של ההורים הוא לא לבטל אותו אלא לאפשר לו להיות לגיטימי.