שלבי הגיוס לצה"ל: מה נקבע בכל שלב ומה ההורה יכול לעשות
מאת אריאל רוזנברג
שתפו בוואטסאפתהליך הגיוס נמשך שנה וחצי עד שנתיים, בחמש תחנות. כל תחנה קובעת נתונים שפותחים או סוגרים את הבאה — ומה ההורה יכול לעשות בכל שלב.
- שלבי הגיוס
- צו ראשון
- יום המא״ה
- שאלון העדפות
- הורים למתגייסים
- תהליך הגיוס
בקצרה
- תהליך הגיוס נמשך שנה וחצי עד שנתיים, מכיתה י"א ועד יום הגיוס.
- יש בו חמש תחנות: צו ראשון, יום המא"ה, שאלון העדפות, מיונים, צו גיוס.
- כל תחנה קובעת נתונים שפותחים או סוגרים את התחנה הבאה. כמעט שום דבר לא ניתן ל"תיקון" אחר כך.
- לכל תחנה יש הכנה שההורה יכול להוביל. במדריך: מה קורה בכל שלב, ומה עושים.
- 71% מתוך 78 ההורים שסקרנו אמרו שהכאב הגדול ביותר שלהם הוא חוסר מידע. זה המדריך שסוגר אותו.
תחנה 1: הצו הראשון
מתי: כיתה י"א, גיל 16.5 עד 17. ילדי סוף שנתון לפעמים בתחילת י"ב. מה נקבע כאן: דפ"ר, פרופיל רפואי, ציון הראיון האישי, ציון עברית. הם משוקללים לציון התאמה לתפקידים (קב"ת, שהחליף את הקב"א הישן), והוא קובע אילו זימונים יגיעו בהמשך. הציון עצמו לא מוצג לילד.
הצו מתחלק לשני חלקים.
חלק א, בבית: באתר מתגייסים ממלאים שאלון אישי ושאלון רפואי. אחר כך שיחת טלפון לאימות הפרטים, שלפי אתרי ההכנה כוללת לעיתים גם בדיקת עברית קצרה.
חלק ב, בלשכת הגיוס: שלוש תחנות.
הדפ"ר
מבחן פסיכוטכני ממוחשב. הציון נע בין 10 ל־90 בקפיצות של עשר, וקובע אילו מיונים ותפקידים ייפתחו. מבחן חוזר אפשרי רק למי שקיבל 70 ומטה, ורק פעם אחת. מי שקיבל 80 או 90 לא יכול לבקש. (לפי מיטב. הרבה אתרים כותבים הפוך.) הרחבה: דפ"ר — המדריך המלא להורים. מי ששוקל מבחן חוזר: דפ"ר חוזר — מי יכול, ומה חייבים לדעת לפני.
מה ההורה עושה:
- תרגול מוקדם, חודשים לפני. המבחן בודק חשיבה, אבל היכרות עם סוג השאלות חוסכת זמן יקר ביום עצמו.
- אם יש אבחון לקות למידה, מבררים מראש מול מיטב איך מגישים אותו ואילו התאמות אפשריות. אחרי המבחן זה מאוחר.
הבדיקה הרפואית
קובעת פרופיל. גובה, משקל, לחץ דם, ראייה, ושאלות על ההיסטוריה הרפואית.
מה ההורה עושה:
- כל מסמך רפואי רלוונטי מסודר ומוכן מראש. מסמך חסר עלול להוריד פרופיל זמנית או לגרור זימון נוסף.
- השאלון הרפואי ממולא במלואו. הסתרת מידע רפואי היא הצהרה כוזבת, לא טריק, והיא מתגלה.
הראיון האישי
מראיינת, כמה דקות, ומאחוריה ציון שהילד לא רואה. אתר צה"ל כותב שזה לא מבחן ושאין תשובות נכונות. זה נכון, ובדיוק בגלל זה רוב הילדים מגיעים לא מוכנים. המראיינת בודקת אם הילד יודע לספר על עצמו: יום רגיל, חברים, איחורים, מה קורה כשלא מקבלים מה שרוצים. ואז שואלת שוב במילים אחרות ובודקת עקביות.
מה ההורה עושה:
- לא לכתוב לו תשובות. לתת לו לספר סיפור אמיתי משלו, בקול, לפני הראיון.
- בנינו לזה סימולציה קצרה וחינמית: סימולציית ראיון אישי לצו ראשון
על הצו עצמו: צו ראשון — המדריך המלא להורים. גם מה קורה בצו ראשון? והילד שלי קיבל צו ראשון — מה אני עושה עכשיו.
תחנה 2: שאלון התחביבים ויום המא"ה
מתי: כמה שבועות עד חודשים אחרי הצו.
שאלון התחביבים
נפתח באתר מתגייסים. נראה תמים (תחומי עניין, ספורט, מחשבים, הובלה), אבל משוקלל.
מה ההורה עושה: לוודא שהילד ממלא ברצינות, בעצמו. לא למלא במקומו.
יום המא"ה (מיון, איתור, התאמה)
לא כולם עוברים אותו. עד 2021 הוא נערך לבנות בלבד; מאז עוברים אותו גם בנים שאינם בכיוון קרבי. ילד בפרופיל קרבי לרוב לא יזומן. אם הצו בדק מי הילד לבד, המא"ה בודק מי הוא בתוך קבוצה. ארבע תחנות: דינמיקה קבוצתית, הדרכה, סימולציה אישית מול מאבחנת (למשל התמודדות עם אדם כועס), ומבחנים פסיכוטכניים. החלק הקבוצתי מתקיים כיום בזום, בקבוצות של 6 עד 8. חשוב: מי שזומן ולא הגיע לא יקבל שאלון העדפות (לפי מיטב). אפשר להזיז תאריך דרך האזור האישי באתר מתגייסים.
מה ההורה עושה: לדבר איתו על איך הוא בקבוצה כשקשה. מוביל, מובל, נעלם. ילד שלא חשב על זה מראש מגלה את זה שם, מול מעריכים. הרחבה: מה ההבדל בין דפ״ר ליום המא״ה?.
תחנה 3: שאלון ההעדפות (מנילה)
מתי: אחרי סיום ההליכים: הצו הראשון, ויום המא"ה למי שזומן אליו. לפי מיטב, אם השאלון לא נפתח תוך שבועיים מסיום ההליכים, פונים למרכז השירות.
זה הרגע שבו הילד בוחר. נפתח לו שאלון אישי עם התפקידים שנפתחו לו לפי הנתונים, מחולק לשני סוגים: תפקידי איתור (דורשים מיון נוסף) ותפקידי קביעה (משובצים בלי מיון). הוא מדרג אותם, ויש חלון זמן קצר לתקן אחרי השליחה. זו אחת ההחלטות המשמעותיות בתהליך, ורוב ההורים לא יודעים שהיא קרתה.
הטעות הנפוצה: לדרג חלום אחד גבוה ואת השאר נמוך. אם לא מדורגים מספיק תפקידים בדירוג גבוה, הצבא לא מתחשב בשאלון ומשבץ לפי הנתונים וצרכי המערכת בלבד. ומי שלא ממלא בכלל, אחרי כמה תזכורות, משובץ ללא התחשבות ברצונו.
מה ההורה עושה:
- לשבת איתו לפני שהוא ממלא, לא אחרי.
- לדבר על שלוש אפשרויות שהוא באמת רוצה, לא על אחת.
- לוודא שהוא מדרג גבוה גם תפקידים שהוא מוכן להיות בהם, לא רק כאלה שהוא חולם עליהם.
- אם התפקיד שהוא רוצה לא מופיע, יש הליך של בקשת חריג. אבל יש סיבה שהוא לא נפתח, וכדאי להבין אותה קודם.
לתמונה של השנה כולה, לא רק של השאלון: המדריך להורה של מתגייס — השנה שלפני הגיוס. פירוט מלא על השאלון, הדירוג ושיטת השיבוץ המוקדם: שאלון ההעדפות (מנילה): המדריך להורה.
תחנה 4: המיונים של כיתה י"ב
מתי: לאורך כל כיתה י"ב, במקביל לבגרויות.
לפי הנתונים והדירוג מגיעים זימונים: עתודה אקדמית, תקשוב, מודיעין, גיבושים ליחידות מובחרות, טיס. לכל מסלול תהליך משלו, לפעמים חודשים. לחלק יש חלונות קבועים (יום סיירות, למשל, מתקיים במועדים קבועים, פעם או פעמיים בשנה). מי שמפספס חלון מחכה למחזור הבא, אם יש.
ומי ששוקל מכינה קדם צבאית או שנת שירות: ההרשמה והמיונים למסגרות האלה מתקיימים גם הם בכיתה י"ב, ודחיית השירות מאושרת דרך מיטב. זה מסלול מקביל, לא במקום המיונים. מי ששוקל מכינה או שנת שירות: מכינה קדם צבאית או שנת שירות או גיוס ישיר. על הזרמים: שנת שירות — 5 הזרמים הגדולים. על דחיית שירות: דחיית שירות למכינה. על עתודה אקדמית: עתודה אקדמית: המדריך להורה. איך הדחייה עובדת בפועל: דחיית שירות למכינה או לשנת שירות.
מה ההורה עושה: לוח שנה אחד, על הקיר: בגרויות, זימונים, תאריכי הרשמה. הבעיה בשנה הזאת היא לא שאין זמן, אלא שהכל מגיע ביחד. ילד שרואה הכל על קיר אחד מנהל. ילד שמגלה זימון בהודעה נגרר.
תחנה 5: צו הגיוס
מתי: סוף י"ב, או אחרי שנת שירות ומכינה למי שדחה.
צו ראשון היה מיון. צו גיוס הוא חיול. הילד מגיע לבקו"ם (בסיס קליטה ומיון), עובר שרשרת חיול ומקבל מדים. תאריך הגיוס הראשוני עשוי להשתנות לפי השיבוץ הסופי. איך נקבע התאריך ולמה הוא זז: איך נקבע מועד הגיוס?.
מה ההורה עושה: לדבר בבית לפני, לא אחרי. על מה מותר לספר, על מה קשה, ועל זה שהדלת נשארת פתוחה.
מה שהמדריך לא יודע: מי הילד שלך
אותה הכנה בדיוק תזיז ילד אחד ותשבור ילד אחר. ההבדל אינו בעוצמת הדחיפה אלא במי שדוחפים. אנחנו קוראים לזה לקרוא את השטח מבפנים: מה המשאבים, הכלים, היכולות והשאיפות של הנער ביחס לסיטואציה. לא הילד בפני עצמו, אלא הילד מול מה שעומד מולו.
ויש עוד דבר שמדריך לא רואה: הילד שלא מדבר. יש ילד שנסגר, יש לו עמדה והוא מגן עליה. ויש ילד שנמנע, אין לו עדיין תשובה. שניהם שותקים בשולחן, ושניהם דורשים תגובה הפוכה.
ילד שלא מתכונן: "יש עוד מלא זמן" — מה עושים כשהוא לא מתכונן לכלום. נפל ממיון: הוא נפל ממיון ואף אחד לא מסביר למה — מה עושים עכשיו.
שאלות נפוצות
מתי מקבלים צו ראשון?
בדרך כלל בכיתה י"א, סביב גיל 16.5. ילדי סוף שנתון לפעמים רק בתחילת י"ב.
האם כל ילד עובר יום מא"ה?
לא. בנות כן. בנים, בעיקר מי שאינו בכיוון קרבי. ילד בפרופיל קרבי לרוב עובר ישר לשאלון ההעדפות.
אפשר לעשות את הצו הראשון שוב?
לא. הראיון והבדיקה הרפואית נעשים פעם אחת. מבחן דפ"ר חוזר אפשרי רק למי שקיבל 70 ומטה, פעם אחת.
מה ההבדל בין צו ראשון לצו גיוס?
צו ראשון הוא זימון למיונים בלשכת הגיוס. צו גיוס הוא זימון לתחילת השירות, בבקו"ם.
כמה זמן עובר בין הצו הראשון לגיוס?
שנה וחצי עד שנתיים במסלול רגיל. יותר למי שדוחה למכינה, שנת שירות או עתודה.
הורה יכול לראות את הציונים?
לא. הילד רואה תוצאות, לא מספרים. הציונים עצמם נשארים פנימיים בצבא.
מה לעשות הערב
דבר אחד, מדיד: תשאל אותו "איפה אתה בתהליך?" ותכתוב את התשובה. אם הוא יודע להגיד באיזו תחנה הוא, יש לכם נקודת התחלה. אם לא, זו נקודת ההתחלה.
בברבאק בנינו את זה למסלול: לכל תחנה, מה לעשות השבוע, לפי איפה שהילד שלך עומד. עם דני, מנטור שעונה בעברית, ועם יותר מ-250 שאלות ראיון לתרגול. ברבאק רוצים לבדוק איך אתם נמצאים ליד הילד? איזה הורה אתה בגיוס. רוצים לראות את הציר של הילד? מתי מה קורה לילד שלי. רשימת מה להביא לצו: רשימת הצו הראשון.
מאמרים נוספים
המדריך להורה של מתגייס — השנה שלפני הגיוס
מפת דרכים אחת לשנה שלפני הגיוס: צו ראשון, יום המא״ה, מיונים, פרופיל ושיח. מה קורה בכל שלב — ומה התפקיד שלך כהורה, בלי להיאבד בים המידע.
צו ראשון — המדריך המלא להורים
צו ראשון הוא זימון למיון ואיסוף נתונים — לא גיוס. מתי הוא מגיע, מה חובה למלא מראש, מה מביאים, אילו זכויות מגיעות לכם, ומה קורה אם לא מתייצבים.
דפ"ר — המדריך המלא להורים: מה זה, איך נקבע, ומתי אפשר להיבחן שוב
דפ"ר הוא ציון בין 10 ל-90 שנקבע בצו הראשון. מה נבדק, איך מגישים בקשה למבחן חוזר — ואזהרה אחת חשובה שרוב האתרים בישראל כותבים הפוך.