החרדה של ההורה לפני הגיוס — לא רק הילד מפחד

כולם מדברים על החרדה של המתגייס. מעט מדברים על שלכם. אבל בסקר של 78 הורים, החרדה של ההורה הייתה מהתחושות הבולטות ביותר — לא רקע, אלא חוויה מרכזית. אם אתם שוכבים ערים בלילה בזמן שהילד ישן טוב, אתם ממש לא לבד.

למה אני חרד יותר מהילד שלי?

כי אתם רואים את התמונה הגדולה שהוא עדיין לא רואה, ובו-זמנית אתם מרגישים שאין לכם שליטה עליה. הורה בסקר תיארה "תחושת חוסר שליטה. הייתי שמחה לקבל כלים לידע ויכולת למעורבות מסויימת" (מתוך סקר 78 ההורים). אחר כתב פשוט: "התחושה העיקרית שאין לי שליטה על הדברים" (מתוך סקר 78 ההורים).

שילוב של אכפתיות עצומה עם חוסר שליטה הוא מתכון מדויק לחרדה. זה לא סימן שאתם הורים חלשים — זה סימן שאכפת לכם.

מה מזין את החרדה הזו?

בעיקר שלושה דברים שעלו שוב ושוב בסקר. הראשון הוא חוסר ידע — התחושה שאתם לא מבינים את המערכת שהילד נכנס אליה. הורה כתבה: "הידע שלי הוא רק מהניסיון שלי בצבא, עברו למעלה מ-20 שנה, ולכן אני די מתוסכלת וחסרת אונים" (מתוך סקר 78 ההורים).

השני הוא אובדן רלוונטיות — ההרגשה שאתם כבר לא הכתובת. השלישי הוא הלא-נודע: "יכולה לתמוך אבל מאוד חוששת" (מתוך סקר 78 ההורים). ככל שיש פחות ודאות, החרדה ממלאת את החלל.

מה עוזר באמת?

הדבר שהכי מקטין חרדה הוא גם הפשוט ביותר: ידע. הרבה הורים בסקר גילו שברגע שהם מבינים מה צפוי בכל שלב, הפחד קטן. אי-הוודאות היא הדלק של החרדה, וכל פיסת הבנה מכבה קצת ממנה.

עוזר גם לדבר על זה — עם בן/בת הזוג, עם הורים אחרים שעוברים את אותו הדבר, עם מישהו שמבין. ועוזר להפריד: מה בשליטתכם (להבין, להיות נוכחים, להכין מסמכים) ומה לא (החלטות המערכת). את האנרגיה כדאי להשקיע בעמודה הראשונה. הבנה של התהליך כולו מתחילה במדריך להורה של מתגייס.

מתי כדאי לפנות לעזרה מקצועית?

חרדה בשלב הזה היא נורמלית. אבל יש קו. אם החרדה לא נותנת לכם לתפקד — לא ישנים לאורך זמן, לא מצליחים להתרכז בעבודה, החיים מצטמצמים סביב הדאגה — או אם היא נמשכת שבועות בלי הקלה, זה הזמן לפנות לאיש מקצוע. פנייה לעזרה כשמשהו כבד מדי היא לא חולשה; היא בדיוק מה שהייתם ממליצים לחבר קרוב לעשות.

ואם החרדה של הילד עצמו היא זו שמדאיגה אתכם, יש על כך מאמר נפרד: הוא לא רגוע, הוא מפחד.

ברבאק בנתה מסלול נפרד להורים בדיוק כי החרדה שלכם אמיתית ומגיע לה מענה. כשההורה מבין את התהליך ומרגיש שיש לו קרקע מתחת לרגליים, הוא נעשה עוגן לילד במקום עוד מקור לחץ בבית.