בבית היא אריה. בחוץ היא נעלמת.
תקציר המאמר
- יש ילד שבבית מלא נוכחות, לב ויכולות, וכלפי חוץ נסגר ונעלם.
- זה מפחיד הורים שיודעים כמה יש בו וחוששים שהמערכת תפגוש רק את השכבה השקטה.
- ההכנה כאן היא לא רק לתפקיד אלא לייצוג עצמי — איך לדבר על החוזקות ואיך לא להימחק בחדר.
מאת אריאל רוזנברג
שתפו בוואטסאפיש ילדים שנראים חזקים בבית ושקטים בחוץ, והפער הזה עלול ללוות אותם גם למיונים ולשירות אם לא עובדים עליו בזמן.
- ליווי
- ניסיון
- הורים
- מתגייסים
- תובנות
יש ילד שבבית מלא נוכחות, לב ויכולות, וכלפי חוץ נסגר ונעלם. זה מפחיד הורים שיודעים כמה יש בו וחוששים שהמערכת תפגוש רק את השכבה השקטה. ההכנה כאן היא לא רק לתפקיד אלא לייצוג עצמי — איך לדבר על החוזקות ואיך לא להימחק בחדר. קראו גם: חמש דקות מול קצין מיון
למה ילד חזק בבית נעלם בחוץ?
כי בבית רואים ילד עם נוכחות, לב ויכולות, אבל כלפי חוץ הוא נסגר, נעלם, ולפעמים נראה שלא רואים אותו באמת. אמא של מתגייסת, מתוך סקר 78 הורים: "ככל שלחצתי יותר היא נמנעה". אבא של מתגייס, מתוך סקר 78 הורים: "שיבוץ שיגרום לו למפח נפש". על זה כתבתי גם במה באמת עושה את ההבדל בראיון האישי?
מה ההורה חושש שהמערכת תפספס?
הורים יודעים כמה יש בו, וחוששים שהמערכת תפגוש רק את השכבה השקטה ותפספס את כל השאר. להרחבה, כדאי לקרוא את הבן שלי לא מדבר איתי על הצבא
איך עוזרים לילד להופיע גם בחוץ?
ההכנה היא לייצוג עצמי: איך לדבר על החוזקות שלו, איך לא להימחק בחדר, איך לשאת מבט, שאלה, לחץ. לא כדי לשחק דמות, אלא כדי שמישהו סוף סוף יראה אותו כמו שהוא. אם זה נוגע לכם, המשך טבעי הוא אמרו לה שהיא לא מתאימה. זה לא אומר שזה הסוף
מאמרים נוספים
הוא רוצה קרבי. השאלה היא למה.
הורים רבים מפחדים מקרבי, אבל השאלה החשובה באמת היא לא קרבי או לא קרבי אלא האם זה המקום הנכון לילד שלהם.
הוא נכשל בגיבוש. אולי זה מה שהוא היה צריך.
לפעמים כישלון בגיבוש לא מצביע על חוסר כושר, אלא על שיעור עמוק יותר על אופי, צוות ויכולת לראות את האחר.
החברים שלו כבר יודעים מה הם רוצים. הוא עדיין לא.
בלבול בגיל 17 הוא לא כישלון אלא סימן לחשיבה, ולעיתים דווקא מי שלא נסחף עם כולם בוחר נכון יותר.