החברים שלו כבר יודעים מה הם רוצים. הוא עדיין לא.
תקציר המאמר
- כשכל החברים כבר יודעים מה הם רוצים והילד שלכם לא, זה בסדר גמור.
- לא כל ילד מבשיל באותו קצב.
- הלחץ החברתי חודר גם להורים, אבל השוואה רק מגבירה את הרעש.
מאת אריאל רוזנברג
שתפו בוואטסאפבלבול בגיל 17 הוא לא כישלון אלא סימן לחשיבה, ולעיתים דווקא מי שלא נסחף עם כולם בוחר נכון יותר.
- ליווי
- ניסיון
- הורים
- מתגייסים
- תובנות
כשכל החברים כבר יודעים מה הם רוצים והילד שלכם לא, זה בסדר גמור. לא כל ילד מבשיל באותו קצב. הלחץ החברתי חודר גם להורים, אבל השוואה רק מגבירה את הרעש. מה שצריך הוא לא להתבלבל בין הקצב של אחרים לבין הכיוון של הילד שלכם. קראו גם: מתי מתחילים? התשובה שהורים לא רוצים לשמוע
למה הלחץ החברתי משפיע גם על ההורים?
כי כולם סביב הילד כבר נשמעים בטוחים — יודעים יחידות, מסלולים, מה הם רוצים — ורק אצלכם בבית מרגישים מאחור. אם כולם יודעים, אולי פספסתם משהו, ואז מתחילים לדחוף, לבדוק ולהשוות. אמא של מתגייסת, מתוך סקר 78 הורים: "ככל שלחצתי יותר היא נמנעה". על זה כתבתי גם ב5 טעויות שהורים עושים לפני הגיוס
מה קורה כשמשווים את הילד לחברים?
ההשוואה רק מגבירה את הרעש. לא כל ילד מבשיל באותו קצב, ולא כל משפחה צריכה לדעת הכול בכיתה י"א. להרחבה, כדאי לקרוא את הוא אומר שיהיה בסדר. אני לא בטוחה שזה נכון
איך שומרים על הכיוון של הילד עצמו?
לא מתבלבלים בין הקצב של אחרים לבין הכיוון של הילד שלכם. שקט פנימי בבית שווה לפעמים יותר מעוד מידע מבחוץ. אם זה נוגע לכם, המשך טבעי הוא איך בוחרים יחידה בצבא?
מאמרים נוספים
הוא רוצה קרבי. השאלה היא למה.
הורים רבים מפחדים מקרבי, אבל השאלה החשובה באמת היא לא קרבי או לא קרבי אלא האם זה המקום הנכון לילד שלהם.
הוא נכשל בגיבוש. אולי זה מה שהוא היה צריך.
לפעמים כישלון בגיבוש לא מצביע על חוסר כושר, אלא על שיעור עמוק יותר על אופי, צוות ויכולת לראות את האחר.
הוא מצטיין בהכל. חוץ מבלהיכשל.
יש בני נוער שמצטיינים בכל דבר עד הרגע הראשון שבו הם לא ראשונים, ושם מתחילה ההכנה המנטלית האמיתית לצבא.