פרופיל צבאי (21–97) — פירוש כל מספר, ערעור, וההבדל מדפ"ר

הפרופיל הצבאי הוא ציון רפואי בין 21 ל-97, שנקבע בצו הראשון על סמך בדיקה ומסמכים רפואיים. הוא משפיע על סוגי התפקידים שאפשר להתמיין אליהם — אך אינו מודד אינטליגנציה, אישיות או התאמה כללית לשירות. הוא גם אינו סופי, וניתן לבקש בחינה מחדש.

מה זה פרופיל צבאי?

הפרופיל הוא ציון כשירות רפואית ונפשית שצה"ל נותן לכל מועמד לשירות. הוא נע בסולם שבין 21 ל-97, ונקבע בצו הראשון על ידי גורם רפואי בלשכת הגיוס, על סמך שאלון רפואי, בדיקה, ומסמכים שהמועמד הביא איתו.

חשוב להבין מה הפרופיל לא: הוא לא מדד לאינטליגנציה, לא הערכת אישיות, ולא תחזית להצלחה. הוא נתון רפואי — ותו לא. על ההיבט הזה כתבנו בהרחבה בפרופיל הוא לא הילד שלכם.

מה זה סעיף ליקוי ולמה הוא חשוב?

לכל בעיה רפואית שנמצאת אצל המועמד נקבע "סעיף ליקוי" מתאים, והפרופיל נקבע בהתאם לסעיף החמור ביותר.

זו נקודה שרוב ההורים מפספסים: סעיף הליקוי חשוב לא פחות מהמספר עצמו. שני מתגייסים עם אותו פרופיל יכולים לקבל אפשרויות שונות לגמרי, לפי מה שגרם לפרופיל. המספר הוא רק התוצאה הסופית — הסעיף הוא מה שמסביר אותה.

מה אומר כל מספר בפרופיל?

לפי האתר הרשמי של צה"ל, אלה המשמעויות המרכזיות:

• 97 — כשיר לכל תפקיד, כולל היחידות המובחרות. גם ליקוי קל (כמו משקפיים במספר נמוך) לא בהכרח מוריד ממנו.
• 82 — כשיר לשירות ביחידות השדה ובחיל הרגלים, בהתאם לסעיף הליקוי.
• 72 — מאפשר שירות קרבי במגוון יחידות. האפשרויות בפועל תלויות בסעיף הליקוי ובמדיניות השיבוץ העדכנית.
• 64 — מאפשר מגוון רחב של תפקידים עורפיים ותומכי לחימה, בהתאם לסעיף הליקוי ולדרישות התפקיד.
• 24 — בלתי כשיר זמנית (למשל אחרי ניתוח או פציעה). הפרופיל מתעדכן בתום התהליך הרפואי.
• 21 — פטור משירות מסיבות רפואיות או נפשיות.

פרופיל	משמעות
97	כשיר כמעט לכל התפקידים
82	כשיר לרוב יחידות השדה
72	כשיר לחלק מהיחידות הקרביות
64	תפקידים עורפיים ותומכי לחימה
24	אי-כשירות זמנית
21	פטור רפואי או נפשי

מה ההבדל בין פרופיל לדפ"ר?

זה הבלבול הנפוץ ביותר, ושווה להיות מדויקים: אלה שני נתונים שונים לחלוטין, שנקבעים באותו יום.

הפרופיל הוא ציון רפואי — 21 עד 97. הוא נקבע בבדיקה רפואית.

הדפ"ר (דירוג פסיכוטכני ראשוני) הוא ציון קוגניטיבי — 10 עד 90, בקפיצות של 10. הוא נקבע במבחן פסיכוטכני ממוחשב.

הם לא קשורים זה לזה. ילד יכול לקבל פרופיל 97 ודפ"ר 40, או פרופיל 64 ודפ"ר 90. הפרופיל אומר מה הגוף מאפשר; הדפ"ר אומר מה המערכת חושבת על יכולת החשיבה.

הרחבה: מה ההבדל בין דפ"ר ליום המא"ה.

מה זה דפ"ר ואיך הוא נקבע?

הדפ"ר הוא מבחן פסיכוטכני שנערך בצו הראשון, במחשב, בלשכת הגיוס. הוא אדפטיבי — כלומר מתאים את עצמו לרמת הנבחן תוך כדי: תשובה נכונה מובילה לשאלה קשה יותר.

המבחן כולל כמה פרקים — בין השאר אנלוגיות מילוליות, אנלוגיות צורניות, חשיבה כמותית והבנת הוראות. בכל פרק ניתן ציון בין 1 ל-9, והשקלול נותן את ציון הדפ"ר הסופי: בין 10 ל-90, בקפיצות של 10 בלבד.

הציון משפיע על אילו מיונים המתגייס יקבל. ציון גבוה פותח זימונים ליחידות ומסלולים נחשקים יותר.

יש גם ציון נפרד לעברית ("סימול עברית"), בסולם 1 עד 9, שנבדק בשיחה. הוא רלוונטי במיוחד למי שהעברית אינה שפת אמו.

איך מערערים על פרופיל?

הפרופיל אינו סופי. אם המצב הרפואי השתנה, או אם מסמך רלוונטי לא הוצג בצו הראשון, אפשר לבקש בחינה מחדש.

בפועל קיימים כמה מסלולים — ערעור על ההחלטה, או בקשה לוועדה רפואית חוזרת — והתנאים ולוחות הזמנים משתנים לפי סוג הבקשה והנסיבות.

מועמדים לשירות פונים ללשכת הגיוס או למיט"ב, דרך האזור האישי באתר "מתגייסים" או במייל.

מה שכן קבוע: בקשה בלי מסמכים רפואיים תומכים כמעט לא נבחנת. צריך חוות דעת עדכנית מרופא מומחה בתחום הרלוונטי, חתומה, שמתארת את הבעיה ואת השפעתה.

חשוב: הנהלים והמועדים משתנים. לפני שאתם פועלים — בררו את התנאים המדויקים והעדכניים מול לשכת הגיוס או האזור האישי באתר "מתגייסים". אל תסתמכו על מאמר, כולל זה.

אפשר לערער גם על הדפ"ר?

כן — וזה שינוי שרוב ההורים לא מכירים. מאז 2021 אפשר לבקש מבחן דפ"ר חוזר.

התנאים: אפשר לבקש רק אחרי שהושלמו גם הצו הראשון וגם יום המא"ה. אפשר לעשות מבחן חוזר פעם אחת בלבד. ומי שקיבל 90 — הציון המקסימלי — לא יכול לערער.

את הבקשה מגישים דרך האזור האישי באתר "מתגייסים" או מול המוקד של מיט"ב. אם יש אבחונים רלוונטיים (למשל אבחון קשב) — כדאי לצרף אותם, גם אם הוגשו בעבר.

גם כאן: התנאים משתנים. בררו מול מיט"ב לפני שאתם פועלים.

מה עושים כשהפרופיל נמוך מהצפוי?

לא נכנסים לפאניקה, ומפרידים בין שתי שאלות.

הראשונה טכנית: האם יש עילה אמיתית לבקשת בחינה מחדש? כלומר, האם היה מסמך רפואי שלא הוצג, או שינוי במצב מאז?

השנייה רגשית, והיא הקשה יותר: איך תומכים בילד בלי להעביר לו את האכזבה שלכם. על זה כתבנו בנפרד: הפרופיל יצא נמוך מהצפוי — איך לעזור בלי להיכנס לפאניקה.

ומשהו שכדאי לזכור: גם בתוך פרופיל נתון יש כמעט תמיד יותר אפשרויות ממה שנדמה במבט ראשון. הפרופיל סוגר דלתות מסוימות — הוא לא סוגר את כולן.

איפה הפרופיל יושב בתוך תהליך הגיוס?

הפרופיל נקבע בתחנה הראשונה — הצו הראשון — יחד עם הדפ"ר. שתי התחנות האלה מזינות את מה שבא אחריהן: יום המא"ה (מיון, איתור והתאמה), המיונים לתפקידים, ולבסוף השיבוץ.

לכן מה שקורה בצו הראשון משפיע הלאה, אבל לא סוגר את הסיפור. השיבוץ עדיין רחוק.

לתמונה המלאה של השנה: המדריך להורה של מתגייס.

---

על המידע במאמר: הנתונים על סולם הפרופיל אומתו מול האתר הרשמי של צה"ל (מתגייסים). הנתונים על הדפ"ר ותהליכי הערעור אומתו מול מספר מקורות. הנהלים משתנים — לפני פעולה, ודאו את הפרטים מול לשכת הגיוס.

על הכותב: אריאל רוזנברג, מנהל מכינה קדם-צבאית, 17 שנות ניסיון בליווי מתגייסים ומשפחות. ברבאק מופעלת על ידי עמותת מנהיגים לעתיד.