אני לא שירתתי בצבא ואני לא מבין מה קורה

אם לא שירתתם בצבא ואתם לא מבינים מה קורה, אתם לא לבד ואתם לא בפיגור. הרבה הורים בסקר תיארו בדיוק את זה. חוסר ניסיון צבאי לא הופך אתכם ללא-רלוונטיים — הילד לא צריך שתהיו מומחים, הוא צריך שתהיו נוכחים. מידע אפשר להשלים; נוכחות אי אפשר.

למה אני מרגיש שאני לא מבין כלום?

כי אין לכם חוויה אישית של המערכת, והכול נשמע זר. אמא בסקר כתבה: "לא גדלתי בארץ ולא שירתתי בצבא. אני לא מכירה הרבה לגבי המערכת והתנהלותו" (מתוך סקר 78 ההורים). אחרת: "אין שום יכולת וגם לא מבינה את התהליך מכיון שלנו זה לא היה כך" (מתוך סקר 78 ההורים). זו נקודת הפתיחה של רבים, לא כישלון אישי.

האם חוסר ניסיון צבאי באמת פוגע בילד?

לא. הילד לא צריך שתהיו קצינים — הוא צריך שתהיו הכתובת. הורה בסקר כתבה: "היכולת שלי כרגע מועטה ביותר מכיוון שגם אני לצערי לא שירתתי בצהל" (מתוך סקר 78 ההורים). את הידע אפשר להשלים בכמה שעות; את הקשר ואת הנוכחות אי אפשר להחליף.

מאיפה משלימים את הפערים?

ממקור אחד מסודר ואמין, לא משמועות ומקבוצות ווטסאפ. מבינים את התמונה הגדולה — התחנות וסדר הדברים — לא כל פרט. התחלה טובה: התהליך שאף אחד לא מסביר והמדריך להורה של מתגייס.

מה כן אתם יכולים לתת שאף מומחה לא יכול?

נוכחות, אמון, ולהיות הבית שהוא חוזר אליו. זה החלק שאף מכון הכנה ואף קצין לא נותנים. הצעד האחד: לבחור תחנה אחת קרובה, להבין רק אותה, ולהמשיך משם ברוגע.