הוא אומר שיהיה בסדר. אני לא בטוחה שזה נכון.

כשהילד אומר "יהיה בסדר", לפעמים זה המשפט הכי לא מרגיע — כי הוא נאמר כדי לסיים את השיחה, לא כי הכול מסודר. מתחת לשקט יש לפעמים פחד או בלבול. במקום להתווכח עם "יהיה בסדר", כדאי להתקרב למה שמתחתיו בשאלות רכות. קראו גם: לפעמים הוא לא רגוע - הוא מפחד

למה "יהיה בסדר" לא תמיד מרגיע?

כי הרבה פעמים הילד אומר אותו כדי לסיים את השיחה, לא כי באמת הכול מסודר. וההורה נשאר עם לב דופק, עם תסריטים, ועם צורך להחזיק את הכול לבד. אמא של מתגייסת, מתוך סקר 78 הורים: "ככל שלחצתי יותר היא נמנעה". אבא של מתגייס, מתוך סקר 78 הורים: "הידיים שלי קשורות". על זה כתבתי גם באיך לדבר עם הילד על הגיוס בלי לריב?

מה מסתתר מאחורי השקט של הילד?

מאחורי השקט יש לפעמים פחד, בלבול, או פשוט רצון לשמור את הדברים לעצמו. להרחבה, כדאי לקרוא את מה באמת קובע הצלחה בצבא?

איך מתקרבים למה שהילד באמת מרגיש?

במקום להתווכח עם "יהיה בסדר", מתקרבים למה שמתחתיו: מה הכי מעסיק אותך עכשיו? מה אתה כבר יודע? איפה אתה מרגיש פחות בטוח? לא כל ילד יענה מיד, אבל כששואלים בלי לפרק אותו נוצר סיכוי לשיחה אמיתית. אם זה נוגע לכם, המשך טבעי הוא בבית היא אריה. בחוץ היא נעלמת